יומרה קטלנית.png

יומרה קטלנית

פרידריך האייק

מבחר מאמרים.png

מבחר מאמרים

צ׳רלס קראוטהמר

מתקדמים לאחור.png

מתקדמים לאחור

צ׳רלס מאריי

המרדף אחר הצדק הקוסמי.png
בריונים.png

המרדף אחר צדק קוסמי

תומס סואל

בריונים

בן שפירו

המערב יוצא לקרב.png

המערב יוצא לקרב

ויקטור דיוויס הנסון

להיות שמרן.png

להיות שמרן

רוג׳ר סקרוטון

אשת הברזל.png
בשבח הלאומיות.png
תחרות ויזמות.png

אשת הברזל

רובין האריס

בשבח הלאומיות

יורם חזוני

תחרות ויזמות

ישראל קירזנר

בן שפירו

משפטן יהודי אמריקאי שהפך תוך שנים ספורות לאחד הקולות הצעירים והבולטים של הימין השמרני. שפירו, שהתפרסם בזכות מאבקו בחופש וגיוון באקדמיה כבר בלימודי המשפטים שלו בהרווארד, הגיע לקריירה עיתונאית לאחר שפרס את דעותיו הפוליטיות בחופשיות רבה מדי במהלך ראיונות העבודה שלו.  לאחר שעזב בטריקת דלת את אתר החדשות Breitbart בעקבות סיקור חד צדדי ואוהד מדי לטעמו של טראמפ, הקים את אתר החדשות DailyWire ואת הפודקסט השמרני המצליח ביותר בארה"ב. שפירו, ידוע בביקורת החריפה שלו על החד גוניות והחד צדדיות של התקשורת והאקדמיה האמריקאית. 

בריונים: איך עובדת תרבות ההשתקה של השמאל

אין פה ויכוח. השמאל מנסה לסתום לך את הפה. 

בן שפירו, המייסד והעורך הראשי של DailyWire ושל הפודקאסט השמרני הפופולרי בארה"ב, לא מפחד להגיד את האמת: השמאל הפך לבריון אלים שהמטרה שלו היא להשתיק את אלו שלא חושבים כמוהו, לעצב את דעותיו של הציבור ולשלוט לחלוטין על השיח הפוליטי. 

 

ב"בריונים", שנכנס לרשימת רבי המכר של New York Times, מתאר שפירו כיצד השתלט השמאל על כל ערוצי המדיה ועשה הכל בכדי להפוך את ימני למילה נרדפת לשוביניסטי, גזעני, הומופובי, פריווילגי ובלתי כשיר מוסרית באופן כללי. 

 

כך, תוך דה-הומניזציה ודה-לגיטימציה ומצג שווא של פלורליזם, פציפיזם ותמיכה בערכים דמוקרטיים, מנסה השמאל להפוך את עצמו למקור הסמכות המוסרי היחידי בכל הנוגע לשאלות הבוערות של החברה האמריקנית: קידום התפייסות עם העולם הערבי על חשבון האינטרס האמריקאי, העדפת רב-תרבותיות על פני המסורת היהודו-נוצרית, חוקים סביבתניים הבולמים את הצמיחה הכלכלית ועמדות שמאל במגדר, זהות, כלכלה ודת הפכו מעמדות שראוי לדון בהן לאמות מידה מוסריות שהסטייה מהן אסורה.  

 הקריאה של שפירו חוצה גבולות גיאוגרפים, ורלוונטית לשמרנים באשר, להם קורא שפירו להילחם על חופש הביטוי, חופש המחשבה וכמובן על אידיאלים לאומיים ומוסריים שאינם  מוסכמים על השמאל הבריוני. טרור הבריונים ימשיך עד שיימצאו מספיק אנשים אמיצים שיעמדו מולו וילחמו על האמת. 

"בן שפירו הוא מגנה של השמרנות מפני אלו שמשתמשים בפחד בכדי להחניק ויכוח הגון. מעולם לא ראיתי אותו מתחמק ממאבק, וב'בריונים' הוא מראה לכולנו מדוע המאבק הזה נחוץ." גלן בק, מחבר רב המכר 'פחדנים', שכיכב במקום הראשון של New York Times. 

 ״הנחת היסוד של בן לגבי טקטיקות ההשתקה של השמאל נכונה לחלוטין. כצפוי, הייתי עדה להתנהגות הבריונות של השמאל מקרוב, כאשר זו הופנתה לאנשים הקרובים אלי... אנא קראו את הספר של בן ותשקלו היטב את עצתו לגבי השאלה כיצד עלינו לעמוד ולהיאבק מול השמאל הבריוני. אסור לנו לאפשר לעצמנו לשתוק בגלל פחד." שרה פיילין.

 

בריונים, בן שפירו מוכיח אחת ולתמיד שהשמאל הוא המקור הבלעדי לבריונות בחיים האמריקאיים המודרניים. המטרה של השמאל: להשתיק את הדיבייט הפוליטי בשם התקינות הפוליטית. אל תתנו להם להשתיק אתכם, תקראו את 'בריונים', ותלמדו איך להילחם בחזרה!" שון הניטי, מחבר רב המכר 'ניצחון שמרני', שכיכב במקום הראשון של New York Times. 

 

תומס סואל 

כלכלן, כותב ואחד האינטלקטואלים הציבוריים החשובים והידועים בארה"ב, סואל החל את חייו כבן למשפחה אפרו אמריקאית ענייה בקרולינה הצפונית. בגיל 17 עזב את לימודיו התיכוניים בכדי לסייע בכלכלת משפחתו ולאחר למעלה מעשור בו שימש כשליח וצלם, הצליח להתקבל ללימודי כלכלה אוניברסיטת הרווארד והפך ממרקסיסט לאחד הקולות הצלולים להגנת השוק החופשי. סואל, זוכה המדלייה הלאומית להצטיינות בתחום מדעי הרוח, כתב למעלה מ-40 ספרים, רבים מהם רבי מכר. 

המרדף אחר צדק קוסמי

"צדק חברתי" מרסק את החירות, מצמצם את המוסריות ומוביל לחברה מושחתת.  

למה אנשים מתכוונים כשהם אומרים 'צדק'? במהלך ההיסטוריה האנושית כל בני האדם רצו להשיג צדק, אבל לא הסכימו עם הגדרת המושג, אופי החלתו ואכיפתו. חוסר ההסכמה זה בין פרוגרסיבים לשמרנים ובין סוציאליסטים לליברלים הוא אחד מהוויכוחים הגדולים של זמננו. אסופת המאמרים המרדף אחר צדק קוסמי הנה תולדה של מסע הבירור שעורך תומס סואל, אחד ההוגים הבולטים של תקופתנו, במטרה לענות על השאלות מהו הצדק, האם הצדק הוא דבר אחיד, ומה ההשלכות של תפיסות צדק שונות.

 

סואל לוחם למען גישה של צדק מסורתי, המתמקד בהליך הוגן ושוויוני לכל האנשים בחברה, ולא צדק קוסמי המבקש ליצור שוויון טוטליטארי ובלתי אפשרי בתנאי החיים של האזרחים. ב"מירוץ אחר הצדק הקוסמי" מציג סואל מציג את הכשלים של "הצדק החברתי" ואת הקשר בין תפיסת העולם המסוכנת שהוא מקדם והמדיניות של דיקטטורים רצחניים כגון סטאלין, מאו ופול פוט. 

 

סואל תוקף באופן אפקטיבי ומאיר עיניים את התפיסה האקטיביסטית המבקשת כי השופט יפרש את החוק לפי התוצאות המוסריות ולא על פי לשונו, ומראה כיצד הדבקות במאבקי הצדק הקוסמי והחברתי לא מובילים לצדק אלא למלחמה, עוני ופירוק הסדר החברתי. 

 

"תוצר מושחז של חיי הגות מלאי מחשבה, ויכוח וזיקוק הרעיונות עד הפיכתם לברורים." ג'יי - נורדלינגר, National Review. 

 

"אף אחד לא צריך לדבר שוב על צדק או על שוויון מבלי להיחשף לטיעוניו החזקים של תומס סואל. בספר הזה, בו משתקפים חיים שלמים של מחקר רחב... סואל גורם לנו להבין את ההבדל בין תוצאות לתהליכים, בין 'צדק קוסמי' ל'צדק מסורתי', בין שלטון החוק לכוח לעשות את הטוב. היחס בין כמות התובנות לכמות המילים בספר הזה גבוה להפליא." - דיוויד בואז, סופר ועורך The Libertarian Reader. 

 

צ'רלס מאריי

צ'רלס מאריי הוא הסוציולוג ומדען המדינה השמרני המשפיע ביותר בארה"ב ביובל האחרון. עבודתו בחקר מערכות הרווחה, הובילו לשינוי פרדיגמטי ולרפורמות עומק ששינו מהיסוד את הדרך בה ארה"ב מבינה ומטפלת בעוני. מאריי, בוגר דוקטורט מ-MIT, כתב רוב חייו מחוץ לגבולות האקדמיה כעמית בכיר במכון המחקר AEI, וידוע בזכות שורת רבי מכר מעוררי מחלוקת ופורצי דרך בנושאי אינטליגנציה, חינוך ועוני.

מתקדמים לאחור: איך מדינת הרווחה הרגה את אמריקה השחורה

הספר ששינה את העולם והוכיח שמדינת הרווחה רק הופכת את העניים לעניים יותר. 

החל משנות השישים, יותר ויותר אמריקאים דרשו מהמדינה לקחת את המושכות ולפתור את המצוקות החברתיות באמצעות הפעלת רפורמות שמרחיבות את הקצבאות, תכניות הסעד והתמיכות הממשלתיות. אט אט הפכה מדינת הרווחה לקונצנזוס ונחשבה לפתרון הקסם לבעיות של החלשים בחברה. זאת, עד לצאתו של מתקדמים לאחור, הספר שטלטל את ארה"ב והפך לסנסציה שלושה חודשים לאחר צאתו בספטמבר 1984. 

 

באמצעות ניתוח של נתונים שנאספו על למעלה משלושים שנים וחקר מעמיק של הרפורמות הגדולות במדיניות הרווחה מתקופתם של הנשיאים קנדי וג'ונסון ועד שנות השמונים מוכיח מאריי כי היומרות הובילו לתוצאות נוראיות: עלייה באחוזי העוני והפשיעה, לפירוק מוסד המשפחה, וצמצום אפשרויות החינוך והתעסוקה עבור החברה האפרו-אמריקאית ומעמד הצווארון הכחול. 

 

זהו ספר עיון הנקרא כטרגדיה עצובה, נוראה וסוחפת של כוונות טובות. קצבה אחר קצבה, תוכנית אחר תוכנית, מתאר מאריי את יצירתה שלמערכת תמריצים שלילית שכלאה אימהות חד-הוריות, מובטלים ועניים במנגנונים שמנעו מהם לקחת אחריות על חייהם, והפכה את העוני באמריקה לביצה של ניתן להימלט ממנה.  

 

ספרו של מאריי שינה את השיח האמריקאי מהיסוד, ואפילו הנשיא קלינטון שנחשב לאוהד מדינת הרווחה טען כי: "מאריי עשה למדינה שירות נהדר. כלומר, הוא ואני לא פעם הסכמנו על זה, אבל אני חושב שהניתוח שלו צודק בעיקרו... אין ספק שזה יעבוד." קלינטון הודה כי רק שינוי התפיסה לו הוביל מאריי אפשר את הרפורמות החברתיות הגדולות של 1996, אשר צמצמו משמעותית את היקף מדינת הרווחה האמריקאית.  

 

"אין ספק שצ'רלס מאריי ירתיח אנשים. אבל אם הם יקראו אותו בזהירות, הוא גם יגרום להם לחשוב." - The New Yorker

 

"הספר ערער את ההנחה כי מדינת הרווחה הייתה חובה מוסרית בכך שהראה שהיא יצרה אסון מוסרי, וגרם לאנשים לחשוב שחייבת להיות דרך אחרת. הספר נתן השראה לניסויים במדיניות, שהולידו חיקוי פוליטי. תחילה ברמה המקומית, ואז בארצית, הרפורמה במדינת הרווחה הפכה לאחת מההצלחות הגדולות של המדיניות הציבורית בשנות התשעים."

- מייקל בארון. 

 

"אחת העבודות הבולטות בעידן החלוצי של המחשבה השמרנית." - דיוויד פרום, כותב הנאומים של נשיא ארה"ב ג'ורג' ו.בוש.  

"אין הוכחה טובה יותר לאמרה שלרעיונות יש השלכות מאשר ספרו של צ'רלס מאריי: וזאת בגלל בעובדה שהוא שינה את העולם." - מיירון מגנט. 

 

צ'רלס קראוטהמר

צ'רלס קראוטהמר נחשב לאחד מהאינטלקטואלים הציבוריים האמיצים והמקוריים שפעלו בארה"ב בעשורים האחרונים.  

קראוטהמר שנולד בניו יורק להורים יהודים אורתודוכסים דוברי צרפתית, התחנך חינוך יהודי, ולמד מדע המדינה וכלכלה באוניברסיטת מקגיל, פילוסופיה פוליטית בייליול קולג' ולימודי רפואה בהארווארד. לאחר לימודיו, החל את ההתמחות שלו בתור פסיכיאטר, ובמקביל ללימודיו החל את קריירת הכתיבה שלו. בהמשך, היה בעל טור קבוע בעיתון "Washington Post", וכתב לא מעט ל-"Weekly Standard". קראוטהמר הוכתר על ידי הניו-יורק טיימס כפרשן המשפיע בתולדות ארה"ב, זכה בפרס אירווינג קריסטול על תרומה לשיח הציבורי ובפרס פוליצר לשנת 1987 עבור כתיבתו הפרשנית. 

צ'רלס קראוטהאמר – מאמרים

מכתביו של אחד העיתונאים המושחזים וחסרי הפחד שידעה אמריקה.

צ'רלס קראוטהמר, יהודי-אמריקאי אשר נולד בניו יורק להורים יהודים בעלי אזרחות צרפתית, הוא אחד העיתונאים, הפרשנים ומובילי הדעה הבולטים שידעה ארה"ב. קראוטהאמר היה בעל טור קבוע בעיתון "וושינגטון פוסט", כתב ב "ויקלי סטנדרד", "ג'ואיש וורלד רוויו" ו"ניו ריפבליק", הופיע כפרשן ב"פוקס ניוז", הוכתר על ידי הניו-יורק טיימס בתור הפרשן המשפיע בתולדות ארה"ב, זכה בפרס אירווינג קריסטול על תרומה לשיח הציבורי ובפרס פוליצר לשנת 1987 עבור כתיבתו הפרשנית.

 

באסופה זו, הקוראים יכולים להיחשף למיטב המאמרים מפרי עטו של קראוטהמר, בה הוא דן בשאלות הנוגעות לריאליזם ביחסי חוץ, אופן הפעולה והרטוריקה של דיקטטורות מודרניות, הקשר בין מדיניות רווחה לבין מתירנות מינית והשאלה מדוע היהודים זוכים בפרסי נובל יותר מכל עם אחר. 

 

גולת הכותרת של תפיסת העולם של קראוטהמר כי הכל מתחיל ונגמר בפוליטיקה. בהיעדר הממד הפוליטי, העולם הופך לכאוס חסר משמעות ובלתי ראוי לחיי אדם. במאמריו הרבים, קראוטהמר מנסה לתת פשר לאותה התשתית עליה מתקיים עולמנו האנושי, בלי לדלג על אף סוגייה המעסיקה את בני זמננו. 

 
 

פרידריך האייק

כלכלן אוסטרי-אמריקאי, חתן פרס נובל לכלכלה ואחד המבקרים האפקטיביים והקולניים ביותר של הסוציאליזם במאה העשרים. האייק נולד ב-1899, וחזה כנגד עיניו את עלייתם של המשטרים הסוציאליסטיים הטוטאליטרים בעולם אשר ריסקו את החירות האישית, האזרחית והכלכלית באירופה. חוויה זו טלטלה אותו והשפיעה על עבודתו האקדמאית ופעילותו הציבורית בבריטניה ומאוחר יותר בארה"ב, בהן פעל נגד הפופולאריות הגואה של הסוציאליזם בשנות החמישים והשישים. ספרו "הדרך לשעבוד" יצא בשלהי מלחמת העולם השנייה, ולמרות הצנע ששרר אז בבריטניה יצא בזכות הקצאה מיוחדת של נייר שאישר צ'רצ'יל. הדרך לשיעבוד יחד עם חוקת החירות ויומרה קטלנית, נכנסו לקאנון הליברלי ונחשבים לחיבורים מהרהוטים והחשובים בהגנה על החירות מסוציאליזם וכפייה. 

יומרה קטלנית: מדוע סוציאליזם לא יכול לעבוד 

הסוציאליזם הוא טעות וזוכה פרס נובל פרידריך האייק, מוכיח זאת סופית בספרו יומרה קטלנית

הסוציאליזם הוא הרעיון הכלכלי הקטלני ביותר שידע העולם, ובכל זאת האנושות עדיין לא מוכנה לוותר עליו. ביומרה קטלנית מפריך האייק אחת ולתמיד את קסמו ההרסני של הסוציאליזם, במטרה להציל את העולם מהשיטה שתמיד תוביל לעוני, ניצול ומוות.

 

ביצירה מהודקת, מרתקת ומשכנעת זו עונה האייק על שאלות שונות כמו מהם הכשלים הלוגיים הטמונים בסוציאליזם אשר חוזים את רצחנותו? כיצד סדר ספונטני אחראי על שגשוגן של ציוויליזציות? מדוע מערכת המחירים מצילה אותנו מבורותנו?  והאם האדם יכול להרוס את העולם ולבנותו מאפס בהתאם לאידאולוגיה שלו? 

 

האייק, הכלכלן האוסטרי שזכה בפרס נובל לכלכלה לשנת 1974 ומחברם של יצירות המופת חוקת החירות והדרך לשעבוד ידוע זכות כתביו והשפעתו על פוליטיקאים בולטים דוגמת מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן. ביומרה קטלנית מוכיח האייק אחת ולתמיד שהסוציאליזם כושל שוב ושוב בהיסטוריה לא בגלל יישום קלוקל או חלקי, אלא בשל בעיות בסיסיות המבטיחות שהוא לא יוכל להצליח לעולם. 

 

"ההישג של יומרה קטלנית טמון בכך שהוא מראה באור חדש ומרענן שעלינו להפריך את הסוציאליזם ולא רק לדחות אותו, ואז להפריכו בשנית." - דיוויד ר.הנדרסון, Fortune.

 

"מרתק... האנרגיה והדיוק שבעזרתם מר האייק פורס את התנגדותו מרשימים בהחלט." - אדווארד ה.קריין, Wall Street Journal

ישראל קירזנר

הוגה יחודי, שמשלב בחייו קריירה של כלכלן מצליח ומועמד לפרס נובל והנהגה רבנית של קהילה חרדית בברוקלין. קירזנר, יהודי חרדי, נחשב לאחד מתלמידיו המובהקים של הכלכלן הגדול לודוויג וון מיזס. קירזנר נולד בלונדון, היגר לארה"ב ושילב לימודים בישיבת רבינו חיים החרדית-ליטאית בברוקלין עם לימודי חשבונאות. אחרי קורס העשרה בכלכלה שלקח אצל מיזס החליט להפוך לכלכלן, והתמחה בחקר היזמות. המכון לחקר יזמות באוניברסיטת פרנסיסקו-מרוקין (UFM) קרוי על שמו של קירזנר כהוקרה על תרומתו לתחום. 

תחרות ויזמות

הכלכלן והרב החרדי חושף כיצד משנה היזם את העולם.

מהי הדרך ליצור צמיחה ולשפר את רווחת האנושות? כלכלנים רבים שניסו לענות על שאלות אלו סיפקו תשובות עקיפות, אך התקשו להסביר את אופן פעולתו של הגורם המצוי בלב המערכת: היזם. 

 

ישראל קירזנר, כלכלן יהודי אמריקאי שכיהן כרב בקהילה חרדית בברוקלין ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת ניו יורק הציג בקלאסיקה זו את החתיכה החסרה. בספר מקורי להפליא מאיר קירזנר באור חדש מושגים ותהליכים מוכרים כמו תורת המחירים, מסחר ושיווי משקל, ופוקח את עינינו לדרך בה מעצבים ומשפרים החולמים והיזמים את עולמנו.

 

כל אדם שמעוניין להבין את הכלכלה העולמית ואת המציאות החברתית, ימצא עניין בדיונים מרתקים על חשיבותו של הרווח האישי, טבעם ומקורם האמיתי של מונופולים, ההבדל בין פעילות כלכלית בטווח הארוך והקצר והאופן בו צרכנים ויזמים משתמשים במידע בכדי לפעול במציאות. 

 

לנו הישראלים מספקת הקלאסיקה של קירזנר הצצה להבנת אופן הפעולה של קטר ההייטק, וההזדמנויות האדירות המצויות בשחרור הכלכלה, לישראל ולעולם.  

 

יורם חזוני

פילוסוף, תיאורטיקן פוליטי, סופר, מייסד מרכז שלם ומכון הרצל בירושלים. לאחר השלמת דוקטורט באוניברסיטת ראטגרס, חזר חזוני בסוף שנות השמונים לישראל ועבד עם בנימין נתניהו על כתיבת ספריו "מקום תחת השמש" ו"מלחמה בטרור". חזוני, אחד היזמים הרעיוניים הפוריים והמצליחים בישראל הוא ממייסדי מרכז שלם ומכון הרצל, ומשמש עד היום כנשיאו. ספרו החמישי, בשבח הלאומיות, זכה בפרס הספר השמרני של שנת 2018 והוא ספרו הראשון הרואה אור בעברית. 

בשבח הלאומיות

מדינת הלאום היא הדרך הטובה ביותר לשמירה על חברה חופשית, מאושרת ודמוקרטית. 

בעשורים האחרונים, קולות רבים מהאקדמיה ומהתקשורת מנסים להציג את הלאומיות בתור גרסא של גזענות ופשיזם, ומנסים לקדם חוקים, גופי שלטון ואכיפה בינלאומיים אשר יחלישו את הריבונות והזהות הלאומית ויעלו תחתיה אימפריה ליברלית חדשה. 

 

כתגובה לאופנה אנטי-לאומית זו יצר הפילוסוף יורם חזוני את כתב ההגנה המוצלח, המדובר והמשכנע ביותר בעשורים האחרונים לרגש הלאומי ולמדינת הלאום.

 

בשבח הלאומיות, חזוני סוקר את תופעת הלאומיות משורשיה בתנ"ך ובממלכת ישראל, דרך האימפריה הרומית ועד הברקזיט וממשל טראמפ, ומסביר כיצד מדינת הלאום איננה עוד צורת התארגנות פוליטית שתם זמנה, אלא הסביבה הטבעית והטובה ביותר לשמירה על הדמוקרטיה ולסיפוק חירות, משמעות, ושגשוג, הן של היחיד והן של החברה. 

 

מדוע מדינת הלאום היא הקונסטלציה היחידה בה התפתחו מוסדות המבטיחים זכויות אדם?

מה הסיבה שהמערכת הבינלאומית מתפקדת באופן הטוב ביותר כאשר היא מורכבת מאומות ריבוניות אשר מתחרות אחת בשנייה?

ומדוע המדינה הנאצית, האו"ם והאיחוד האירופי הם צורות שונות של אימפריאליזם?

 חזוני עונה על כל השאלות האלו, ומגיע למסקנה ברורה: על כולנו להיות לאומיים. אם לא מתוך פטריוטיות, אז לפחות מתוך הבנה היסטורית קרה על ההצלחה חסרת התקדים של מדינת הלאום. 

 

"ספר חדש שיהפוך לקלאסיקה. יורם חזוני יצר כתב הגנה מפואר על לאומיות וריבונות דמוקרטית. לספר זה יש את הפוטנציאל לעצב משמעותית את הדיון בין תומכי השלטון העל-לאומי לבין תומכי הדמוקרטיה של מדינת הלאום." - National Review

 

"אחד הספרים החשובים על אחת המחלוקות החשובות של זמננו." - New Criterion

 

"הכשלון הקטסטרופלי של התכנית הפרוגרסיבית פותחת דלת לחשיבה פוליטית מחודשת, וחזוני מציע את תרומתו לדיון בדיוק בזמן." - Tablet

 

רובין האריס

רובין האריס הוא עיתונאי, סופר, וכן כותב הנאומים, היועץ הפוליטי וחברה הקרוב של מרגרט תאצ'ר. האריס, בוגר לימודי היסטוריה באוניברסיטת אוקספורד, הכיר את תאצ'ר במסגרת פעילותו במפלגה השמרנית בבריטניה, והפך לאחד האנשים הקרובים אליה ביותר. מלבד כתיבת הביוגרפיה שלה, סייע לה האריס בכתיבת האוטוביוגרפיה וספרה על מדינאות. 

אשת הברזל: הביוגרפיה של מרגרט תאצ'ר

מבט מבפנים על חייה של ראש ממשלת בריטניה שהביסה את הסוציאליזם והחזירה את השגשוג, הכבוד והגאווה לבריטניה. 

 

רובין האריס, כותב הנאומים, יועצה הפוליטי וחברה הקרוב של תאצ'ר, מתאר את חייה של ראש הממשלה האגדית של בריטניה, אשר תמכה בשוק חופשי ומדיניות חוץ ניצית והפכה את האיש החולה של אירופה למעצמה. 

 

מנקודת המבט של צופה מבפנים, מספר האריס את סיפורה של אשת הברזל במטרה לחשוף מי הייתה תאצ'ר כאדם, להציג את כוונותיה, מאבקיה וההשלכות של כהונתה על מקומה של בריטניה בעולם.

 

ייחודה של ביוגרפיה זו טמון בשילוב בין ההיכרות האישית והעשייה הפוליטית המשותפת לבין היושרה של האריס, אשר מתאר את חייה של תאצ'ר החל מילדותה בעיירה גראנתם כבתו של חנווני, דרך מאבקה באיגודי העובדים אשר שיתקו את כלכלת בריטניה ועד למלחמת פוקלנד, המדינית הניצית כלפי ברית המועצות והיבחרותה לראש ממשלת בריטניה בפעם השלישית ברציפות. 

 

היום, תאצ'ר נחשבת למודל לחיקוי בעיניי פטריוטים ניציים, אוהבי חירות ליברליים ותומכי השוק החופשי, ובעיני רבים בשמאל הבריטי והעולמי למכשפה מרושעת אשר הרסה את ערכי השוויון והסולידריות וגרמה לרעיונותיה המסוכנים להתפשט ברחבי העולם. באשת הברזל, האריס חושף כיצד פילסה את דרכה והפכה לראש הממשלה המשפיעה, הנערצת והמתועבת ביותר בתולדות בריטניה.  

 

"הביוגרפיה הפוליטית של העשור" - Daily Mail

"דו"ח מלא חיים ונגיש של מישהו מבפנים" - Financial Times

"זה מרענן ... האריס הוא כמו נאמן חצר ששוחרר במותו של המלך לדבר עליו את כל האמת." - Guardian

"האריס הוא ממולח ואוהד דיו בכדי לעשות צדק מלא לתאצ'ר הן כפוליטיקאית והן כאדם." - Standpoint Magazine

 

רוג'ר סקרוטון

סר רוג'ר סקרוטון נחשב לפילוסוף השמרני המוביל של זמננו. את תפיסת העולם השמרנית סקרוטון אימץ  לאחר שהיה עד למחאת הסטודנטים בצרפת של שנות ה-60, חוויה אשר השפיעה עליו עמוקות. סקרוטון סיים את הדוקטורט שלו בפילוסופיה באוניברסיטת קיימברידג' ופצח בקריירה אקדמאית פורה ולוחמנית באופן חריג ומעורר השראה. בנוסף ל-50 ספרי עיון על פילוסופיה אסתטיקה, תרבות ועוד כתב סקרוטון 5 רומנים ו-2 אופרות. 

להיות שמרן

אחד מהפילוסופים הגדולים של זמננו מסביר למה הלך נגד רוח הזמן ובחר בשמרנות. 

בשיח הציבורי העולמי נשלט על ידי השמאל הפרוגרסיבי, המקום והסבלנות לעמדות שמרניות הולך ומצטמצם. רב תרבותיות, סביבתנות, סוציאליזם ואנטי-לאומיות הפכו לרעיונות המושלים בכיפה הפוליטית, ואילו השמרנות נדחקה הצידה ומושמצת על ידי יריביה כשם נרדף לבורות, רשעות ואטימות. בקיצור, השמרנות הפכה למילת גנאי. 

 

למעשה רוב הפטריוטים המערביים, התומכים בשוק החופשי, בערכי המשפחה ובמידות טובות כדוגמת צניעות, זהירות וחריצות, הפסיקו לזהות את עצמם בתור שמרנים. זה פשוט הפך למסוכן מדי, מבחינה אישית, מקצועית וחברתית. כמעט כולם.

 

"להיות שמרן" שנכתב על ידי אחד האינטלקטואלים המוערכים בעולם, רוג'ר סקרוטון, הוא כתב הגנה על תפיסת עולם מושמצת וחשובה. בכנות בלתי מתפשרת, חושף סקרוטון את החוויות האישיות שהפכו אותו לשמרן, את מציאות החיים בעולם אקדמאי חד מימדי, ואת הנחות היסוד של השמאל הפרוגרסיבי.

 

מדוע הדת גוססת במערב, מה הקשר בין אסתטיקה לאמת פוליטית ואיזה אופי צריכה ללבוש חברה ראויה?

 

"כתוב בצורה אלגנטית ומעורר מחשבה... אהבתי את הספר הזה, במיוחד את האופן בו הוא מכוון ככל האפשר אל הלב כמו גם אל התודעה." - Country Life

 

"רוג'ר סקרוטון הוא מאותם הדברים הנדירים ביותר: פילוסוף מוערך שיש לו באמת פילוסופיה... אחד מהקולות האינטלקטואליים השמרניים הבודדים בבריטניה המודרנית." - Spectator

 

ויקטור דיויס הנסון

חוקר לימודים קלאסיים, היסטוריון צבאי ופרשן אמריקאי. הנסון, שסיים דוקטורט בלימודים קלאסיים מאוניברסיטת סטנפורד, נחשב לאחד החוקרים הבולטים בתחום ההיסטוריה הצבאית וידוע בפרשנויות מעוררות מחלוקת, מקיפות ומקוריות. מעבר לעיסוקו בתחום חקר המלחמה, ידוע הנסון במאבקו להשבת הלימודים הקלאסיים לארה"ב ובתמיכתו בממשל טראמפ. 

המערב יוצא לקרב

מה שהפך את המערב לציביליזציה הצבאית המוצלחת בהיסטוריה הם הערכים שלו. 

מדוע, מאז היווסדותו כציוויליזציה, המערב תמיד מנצח? ההסברים הקונבנציונאליים מבססים את ההצלחה שלו על רצף מוצלח של פיתוחים טכנולוגיים, תנאים גיאוגרפיים עדיפים או מזל גרידא. הנסון, באחת מיצירות המופת בז'אנר ההיסטוריה הצבאית, מראה כי מקור ההצלחה הצבאית של המערב טמון בתרבותו ובערכים הייחודיים לו. 

 

בסקירה של תשעה קרבות המהווים ציוני דרך בהיסטוריה האנושית, מקרב היוונים מול אחשוורוש הפרסי במאה החמישית לפנה"ס ועד מתקפת טט במלחמת וויטנאם ב-1968, נראה הנסון כיצד ערכים מערביים מובהקים כמו אהבת החירות, אזרחות פעילה, אינדיבידואליזם, והערכת היזמות, התבונה והמדע יצרו את החיילים והצבאות האפקטיביים, הטובים והקטלניים ביותר בתולדות האנושות. 

 

ומה בנוגע לעתיד? האם שתי מלחמות עולם הרסניות ושיח אשמה ביקורתי יביאו לנפילתו? עלך בסיס מחקר היסטורי המתפרס על תקופה בת יותר מאלפיים שנים, טוען הנסון כי דווקא תרבות הפולמוס והביקורת העצמית היא שתוביל להמשך ההגמוניה הצבאית של המערב - ולא משנה עד כמה היו מפותחים הפרסים, המוסלמים או הסינים. 

 

בכשרון כתיבה ייחודי המשלב דיוק היסטורי ובהירות מחשבתית קולחת, חושף בפני הקוראים את ערכיה הבסיסיים של תרבות המערב, ונותן תקווה לאוהדיו כי למרות השיח הנוכחי, הסיפור של המערב החופשי והפתוח לא נגמר. הוא רק מתחיל. 

 

"חי... שאפתני... מאתגר את הקוראים ומאלץ אותם להרחיב את אופקיהם ולבחון מחדש את הנחותיהם...יותר ממשכנע." - The New York Times Book Review

 

"אף אחד לא מציע תמונה יותר משכנעת של האופן בו מלחמות משקפות ומשפיעות על החברות שמשרות אותן, כולל  החברה שלנו" - National Review

 

"הנסון הופך לאחד ההיסטוריונים הידועים באמריקה. . . המערב יוצא לקרב יכול רק לשפר את המוניטין שלו. " - ג'ון קיגן, (Daily Telegraph (London